החלטה בתיק עת"א 54950-11-11

רקע והמחלוקת בין הצדדים.

העותר הוא אסיר בטחוני והוטל עליו מאסר עולם שטרם נקצב בגין עבירות של ירי לעבר אנשים, אימונים צבאיים, חבלה גופנית חמורה וחברות בארגון עוין וזאת החל מיום 25/3/1986. אציין כבר בשלב זה כי בעבר שויך העותר לארגון "החזית העממית" אולם במהלך השנים הודיע שב"ס כי מבחינת השתייכות ארגונית, האסיר הינו ללא שיוך ארגוני וזאת במסגרת תשובה לעתירה שהוגשה בתיק עע"א 1558/06 של בית משפט זה.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לאפשר לו התייחדות עם רעייתו, הגב' סנאא סלאמה - דקה וסירוב המשיבים להתיר התייחדות זו.

גדר המחלוקת נוגע לשאלה האם מתקיימים תנאי סעיף 4(ב) לפקודת הנציבות מספר 03.02.00 ואשר עניינה כללים ביחס לאסירים בטחוניים, אם לאו.

הפקודה הנ"ל קובעת בסעיף 18 : "האסירים לא יהיו זכאים להתייחדות בין כתלי בית הסוהר, למעט אסירים העומדים בתנאי סעיף 4 ב' (1) ו - 4 ב' (2) לפקודה זו".

סעיף 4 לפקודה קובע כדלקמן:

"א...

ב.  על אף האמור בסעיף קטן א', ניתן לאשר באופן חריג ובהחלטה מנומקת כליאתו של אסיר /עצור ביטחוני שלא בנפרד מאסירים פליליים וכן ניתן להימנע מלהטיל עליו מגבלות כמפורט בסעיף 1.ב. באופן מלא או חלקי, אם נתקיימו לגביו שני התנאים הבאים:

1. מדובר באסיר שלא היה חבר בארגון עוין ולא סייע לארגון עוין עובר לביצוע העבירה או באסיר שהיה חבר בארגון עוין או סייע לארגון עוין עובר לביצוע העבריה, ריצה שליש מתקופת מאסרו או עשר שנים לפי המוקדם שביניהם, ושב"כ או גורם בטחוני אחר שעניינו של האסיר מוכר לו ולאחר התייעצות עם שב"כ, קבע לגביו כי ניתק כל מגע, ישיר או עקיף, עם ארגון כאמור ועם חברי ארגון כאמור.

2. ניתנה חוות דעת שב"כ או גורם בטחוני אחר שעניינו של האסיר מוכר לו ולאחר התייעצות עם השב"כ, כי לא נשקפת כתוצאה מכליאתו שלא בנפרד ומאי הטלת מגבלות מיוחדות עליו, סכנה לפגיעה בביטחון המדינה.

חוות הדעת כאמור לא תינתן אלא לגבי מי שנתקיים לגביו כל האמור בסעיף קטן (1) לעיל".

טענות העותר.

לטענת העותר הוא עבר במהלך מאסרו שינויים דרמטיים בחייו, נישא, סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה ואף הצטרף למפלגת בל"ד המיוצגת בכנסת. למעלה מ - 9 שנים הוא נאבק על זכותו להביא ילד לעולם, זאת בהעדר תקווה או צפי לשחרור עתידי קרוב.  בעבר הגיש עתירה בעניין זה, בית המשפט המחוזי דחה אותה והוא הגיש בר"ע לבית המשפט העליון אולם במהלך הדיון ונכוח הסכמת המשיבים לשוב ולשקול מחדש את עניינו, נמחקה אותה בר"ע.

העותר טען כי הזכות להורות ולהתייחדות הינה זכות חוקתית. לטענתו, השקפת עולמו היא כי יש לשמור על זכויות אדם ומניעת דיכוי והוא מביע את השקפת עולמו זו בין היתר בכתיבת מאמרים. מאווייו של העותר להולדת ילד הם כה עזים עד שכתב מכתב לבנו שטרם נולד אשר תוכנו אף צוטט בכתב העתירה.

לטענתו, הוא הפסיק להשתייך לארגון החזית העממית והצטרף למפלגת בל"ד שהיא מפלגה לגיטימית בישראל. עקב כך, אף שונה שיוכו באופן ששב"ס קבע שאיננו משתייך עוד לאותו ארגון. נאמר כי שינוי זה בא לעותר בעקבות תהליך טרנספורמציה אידיאולוגית שעבר במהלך שנות כליאתו הרבות, שינויים שחלו בעולם ועוד.

לטענתו, בחירתו כדובר האסירים בכלא, אין בה כדי להעיד על היותו מנהיג אידיאולוגי עבור אסירים המשתייכים לארגון עוין אלא היא נעשתה בשל כישוריו כאדם שקול, המקובל על הנהלת הכלא, בעל כושר ביטוי טוב, ניסיון חיים ויחסים טובים עם כלל האסירים.

העותר טוען בנחרצות כי ניתק כל קשר וזיקה עם ארגון החזית העממית וכי את העובדה כי הוא שוהה בחדר אחד עם אסירים חברי ארגון החזית העממית וחברי ארגונים עויינים נוספים, אין לזקוף לחובתו שכן אין הדבר בידו לקבוע באיזה תא או חדר הוא יושם.

הוא הכחיש טענות לפיהן עשוי הוא להשתמש בבני משפחתו כגורם להעברת מסרים לארגונים עויינים או לחבריהם.

ב"כ העותר פירטה באריכות בכתב העתירה את השיקולים למתן התייחדות לאסיר בתוך בית הכלא ובין היתר הפחתת תסכול מיני, תסכול רגשי, עזרה ליציבות הנישואין ושמירה על השקט בין כותלי בית הכלא, היא הפנתה למחקרים מובילים בתחום זה.